שנת הלימודים נפתחה
הכנתי כריכים לילדים
וכדי להקל על כולנו בבוקר הזה,
הקפדתי על היערכות מתאימה, מצידי וגם מצד הילדים והבעל.
כך מנעתי לחץ מיותר, הפתעות לא נעימות ו...
אז מה הקשר בין היום הראשון בלימודים לבילוי עם הילדים?
במילה אחת: היערכות!
מה זה אומר היערכות? הכל בכתבה שלי, שפורסמה ב- Ynet הורים :
כילדה שלישית מתוך ארבעה אחים בשכונה בדרום תל אביב, שמעתי הרבה "לא".
כשביקשתי נעליים – לא!
כשביקשתי בגדים חדשים – לא!
כשהצבעתי על בובה קטנה בחלון הראווה – לא!
כהורים, שרק רוצים להגן על ילדינו, אנחנו לא משערים את הפגיעה העלולה להיגרם להם, כשאנחנו מסרבים לבקשותיהם הקשורות בכסף.
אני מדברת על הפגיעה בערך העצמי.
אני מדברת על הפרשנות שהילד עלול לתת כשאנחנו מסרבים לבקשתו או אפילו מתעלמים ממנה.
פרשנות של "לא אוהבים אותי", "אני לא תלמיד טוב" או "אני לא מספיק...".
כהורים אנחנו עושים כל כך הרבה כדי להגן על ילדינו אך אנחנו לא משערים את חשיבות השיח על כסף ואופן ההתנהלות איתו. שאלתי משפחה, חברים ומכרים שתי שאלות:
1. מה הדבר שזכור לכם שמאוד רציתם בילדותכם, אך ההורים לא קנו לכם?
2. איך הרגשתם כילדים, כשהבנתם שההורים לא יקנו לכם את מה שכל כך רציתם?
הופתעתי, דווקא מתגובתם של המבוגרים מבין הנשאלים. הילד שבהם יצא ושיתף בזיכרון המר שחווה.
כדורסל, בובה, גלידה, נעלי ספורט......דברים של ילדים.
והתחושה שנצרבה בליבם, היא תחושה של אכזבה, תסכול, כעס ופגיעה בערך העצמי.
המשכתי ושאלתי אותם איך הם היו רוצים שהוריהם ינהגו כלפיהם בסיטואציה שנוצרה,
וממש הזדהיתי עם תשובותיהם, כי גם אני הייתי רוצה שההורים שלי ידברו איתי
ויסבירו לי מדוע בקשותיי נזנחו.
מדוע התעלמו?
מדוע לא קיימו את הבטחתם?
מדוע לא קנו לי, אך קנו לאחי?
התשובות היו חד משמעיות, כולם היו רוצים שההורים יסבירו להם!
יסבירו להם, למה לא.
יסבירו להם על משמעות הכסף.
יסבירו להם על סדרי עדיפויות.
פשוט שיסבירו להם!
אז איך נסרב לבקשות הילדים ונצא ללא פגע, בהם ובנו?
פשוט מאוד.
* נשוחח עם הילדים ונסביר להם על:
* ערך הכסף – נציין מחירים של מוצרים, נשווה לעלות שעת עבודה.
* מוגבלות הכסף – הסכום שעומד לרשות המשפחה קצוב ותלוי במקורות ההכנסה. ככל שמשתמשים בכסף הוא הולך ונגמר. לכן חשוב לתכנן הוצאות ולהגדיר סדרי עדיפויות.
* סדרי עדיפויות – הבחנה בין מה שצריך לבין מה שרוצים. גם בין הדברים שצריך אפשר להגדיר סדרי עדיפויות לפי מידת הדחיפות, החשיבות וכו'.
* חיסכון ייעודי – במסגרת תכנון ההוצאות נתייחס להוצאות בטווח הקצר, כמו חוגים, חופשות וחגים, ולהוצאות בטווח הרחוק, כמו בת מצווה ולימודים אקדמאים. משום שההוצאות בטווח הרחוק משמעותיות מבחינה כספית, רצוי להיערך לקראתן ולחסוך עבורן באופן שוטף.
* חיסכון כאמצעי הגנה – נבחין בין הוצאות ידועות, קבועות ושוטפות, לבין הוצאות בלתי צפויות. אלו האחרונות עלולות להיות מאוד לא נעימות בשל השלכותיהן הכספיות. למשל, תיקון מוצר חשמלי, טיפול שיניים או החלפת מזגן. במקרה של הוצאות בלתי צפויות החיסכון הוא יתרון.
* נשתף אותם בדילמות מחיי היום יום, שיש להן השלכות כספיות. לדוגמא, עלות של חוג אחד לעומת עלויות של שני חוגים או שלושה. עלות בודדת של צפייה ב- VOD לעומת עלות מצטברת של צפיות רבות.
* נעודד אותם לעצמאות כלכלית. למשל באמצעות מכירת צעצועים ישנים או בייביסיטר.
* נקשיב לדעתם ונשקף להם את המציאות ללא פרשנות.
כשהבת שלי אומרת לי: "אמא, בואי נלך לקניון", פעמוני אזהרה מתחילים לצלצל לי בראש ואני שומעת קולות שמציפים חששות: "יש המון הוצאות", "המינוס בבנק הולך וגדל", "כמה כסף נוציא הפעם?", "אני לא רוצה לאכזב אותה"...
באותו רגע, שאני שוקעת במחשבות, הבת שלי עומדת לידי ומחכה לתשובה.
היא לא רואה את המחשבות שמתרוצצות לי בראש.
מבחינתה, בנקודת הזמן הזו, אמא שלה מתעלמת ממנה!
אז איך אפשר לצאת לסיבוב קניות בקניון עם הילדים ולהרגיש רגועים ונינוחים, בלי מחשבות מציקות, בלי חוסר ודאות ובלי לאכזב אף אחד?
כך תעשו את זה נכון.
כמו בכל דבר, כהורים אנחנו משמשים דוגמא לילדים ועיניהם נשואות אלינו (ידעתם שמחקרים מצביעים על כך שהילדים לומדים חינוך פיננסי מההורים יותר מכל מקור אחר).
אז כשהבת שלך מציעה לצאת לסיבוב קניות בקניון, קחי את השליטה לידייך ונהלי את הסיטואציה.
ניהול הסיטואציה כולל 3 שלבים עיקריים:
הגדרת מטרה – לפני היציאה תגדירו את מטרת הביקור בקניון. נסי להבין מה בתך רוצה לעשות בקניון, האם יש משהו מסוים שהיא רוצה לקנות? אולי היא רוצה להיכנס למשחקייה? אולי בא לה גלידה? אולי היא שמעה מילדים אחרים שיש בקניון הצגה?
הגדרת סדרי עדיפויות – כהורה שמנהל את הסיטואציה ומודע לבילויים אחרים המתוכננים במשפחה, להוצאות אחרות שצפויות להגיע ולדברים נוספים בעלי השלכות כספיות, נסי לקבוע עם בתך סדרי עדיפויות לאותן מטרות שהיא הגדירה, ועזרי לה להתמקד במטרה אחת או שתיים.
לדוגמא, הביקור בקניון הפעם יכלול צפייה בהצגה(ללא תשלום) וקניית גלידה.
הגדרת תקציב – תשתפי את בתך בסכום הכסף שאת מקציבה לה עבור המטרות שהגדרתן לבילוי. אם היא בגיל שיש לה כסף (מדמי כיס/בייביסיטר), תגדירו לאיזה מטרות משתמשים בכסף שלך ולאיזה מטרות היא משתמשת בכספה.
בהמשך לדוגמא, את יכולה לתת לה 15 ₪ ולומר לה שזה עבור הגלידה. כך, היא תרגיש אחריות לשמירת הכסף ותבין את ערכו אל מול גביע הגלידה.
כשהסיבוב בקניון הוא עם מספר ילדים, אפשר לנהל שיחה בה כולם משתתפים, שומעים ומשמיעים. ואת, ההורה האחראי, שמנהל את הסיטואציה, מכוונת ומשקפת להם את המצב.
את השיח יש להתאים לגיל הילדים.
ניהול הסיטואציה באמצעות שלושת השלבים האלו, תקנה לילדייך ולך מיומנות שמתאימה גם לסיטואציות אחרות בחיים.
כמו בכל דבר, כשניהול הסיטואציה יהפוך להרגל, לנוהל קבוע בבית, הוא יעשה בצורה זורמת שמיטיבה עם כולם.
עכשיו, כשהמטרה ברורה ומתוקצבת, לא יהיו חששות, לא יהיו אכזבות ולא יהיו אי נעימויות. סיבוב הקניות בקניון יהפוך לבילוי מהנה ועל הדרך גם הקנית לילדייך כישורי חיים שנכון ליישם לגבי כל יעד שהם יגדירו.
כשמחקרים מצביעים על כך, שילדים מתעניינים בכסף מגיל צעיר ואם ההורים לא מדברים איתם על כסף, הם מגיעים למסקנות משלהם, שעלולות להיות להן השפעה שלילית על התנהלותם הכלכלית בעתיד, כדאי שנבין את חשיבות השיח בבית, כי השיח הזה הוא החינוך הפיננסי שחסר כל כך בכישורי החיים של הילדים.
חינוך פיננסי לילדים - אם תרצו אין זו אגדה!
