top of page

הורה שטוב במספרים, מנטור פיננסי לילדים - נכון או לא נכון?

"בעלי טוב עם מספרים, הוא כבר ילמד את הילדים על כסף"

ואז בהמשך השיחה היא אומרת:

"...הם כל הזמן מבקשים שנקנה להם דברים.

אני מרגישה שהם רק מבזבזים ולא יודעים לחסוך".



חינוך פיננסי זה לא רק מספרים.


גם אם אנחנו טובים במספרים,

או עוסקים בענייני כספים,

זה לא מבטיח שהילדים שלנו

יעריכו את הכסף, ידעו להתנהל איתו

או יפתחו עצמאות כלכלית.


למה?


כי חינוך פיננסי זה אוסף של דברים,

זה תהליך שבו הילדים

נחשפים לידע וכלים.

אך יותר מכל,

זה תהליך שבו הם

רוכשים מיומנויות והרגלים.


אם אתם יכולים ללמד אותם את התאוריה,

מבלי שיחשבו שאתם "חופרים" להם,

זה נהדר.


אבל זה לא מספיק!


ידע חייב להיות מותאם גיל ויכולת קוגניטיבית.


לכן, אם ננסה ללמד ילדים בני 4

על ערך כספי של מטבעות ושטרות,

ברוב המקרים, נכשל.

(בסדנת 'מנהלי כספים צעירים'

הילדים מקבלים משימת משחק

עם האחים הצעירים, שמוכיחה זאת.

רוצים לקבל את החידה שתפיג את התעלומה?

שלחו לי מייל והחידה בדרך אליכם).


לעומת זאת, כדי להקנות הרגלים טובים

אפשר להתחיל בכל גיל.


למשל, כדי לטפח הרגלים של איפוק וחיסכון

כדאי לתת לילדים קופת חיסכון מגיל צעיר

ולעודד אותם לשמור את הכסף.

גם אם הם צעירים בכדי להבין את ערך המטבעות

הם יתרגלו את פעולת החיסכון ושמירת הכסף,

יתנסו באיפוק ולא יבזבזו את הכסף מיד כשהם מקבלים אותו.


כשהם יגיעו לגיל ההתבגרות, הפעולה תושרש ותהפוך להרגל.

הרגל לחיסכון זה הרגל שבונה ביטחון,

ביטחון כלכלי.





עצמאות הילדים בבגרותם והצלחתם בידיים שלנו, ההורים!


ורד יהודה, רו"ח

חינוך פיננסי ערכי לילדים והורים




bottom of page