ישראל, PISA וחינוך פיננסי - חלק ב'

בפוסט הקודם חשפתי את הקשר הישראלי לפיזה וחשיבותו לכל הורה שדואג לעתיד ילדיו. זוכרים ש- PISA, זה לא המגדל הנטוי באיטליה, אלא התכנית הבין-לאומית להערכת תלמידים מטעם מינהל החינוך

של ה- OECD (הארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות).

מבחן PISA הרי בודק את הישגיי מערכת החינוך בכל מדינה,

בתחומים עיקריים: קריאה, מתמטיקה ומדעים,

וגם בנושאים הקשורים בכישוריי חיים כמו חינוך פיננסי.

מבחן PISA האחרון, שבוצע בשנת 2018 וממצאיו פורסמו בחודש מאי השנה, בדק את

היכולות הפיננסיות של בני נוער בגיל 15.

לפני שאשתף אתכם מה מסתתר מאחורי צמד המילים 'יכולות פיננסיות', חשוב לי לספר לכם על דבר, ממש חשוב בקשר למבחן PISA. מכירים את זה שהילדים יושבים (או הולכים הלוך ושוב בחדר) ומשננים חומר לקראת מבחן ושניה אחרי שהמבחן מסתיים החומר נמחק ונשכח. אז מבחן PISA זה לא עוד מבחן, שבודק את הזיכרון של התלמידים לגבי החומר שנלמד בכיתה.

ממש לא!

מבחן PISA בודק את יכולת התלמידים ליישם בפועל את החומר שלמדו ולהשתמש בו בחיי היום יום.

בעצם, מינהל החינוך של ה- OECD שם לנגד עיניו את יכולת ההתמודדות הפיננסית במציאות, ואת הכלים, שמערכת החינוך מציידת את הנערים והנערות, רגע לפני שהם יוצאים לדרך עצמאית.

על זה מגיע לפיזה שאפו!

אז למה הכוונה בצמד המילים 'יכולות פיננסיות'?

רמז לתשובה אפשר לקבל מהשאלה שפותחת את דו"ח PISA:

“Are Students Smart about Money?”

האם הנערים והנערות בגיל 15 חכמים בקשר לכסף? כדי להיות חכם בנושאים פיננסיים צריך ארגז כלים מותאם פיננסית, שיכלול, בין היתר: * ידע * הבנה * כלים * דפוסי התנהגות * תפישות עולם * תרבות אישית ולאומית את ארגז הכלים הזה אמורים לספק מי שאחראים על הכלל – הממסד ומערכת החינוך וגם מי שאחראים על הפרט – ההורים. כידוע, מערכת החינוך הפורמלית בישראל אינה עוסקת בחינוך פיננסי. המודעות לחשיבות הנושא הצמיחה יוזמות פרטיות, שלא כולם יכולים להרשות לעצמם להשתמש בהם. ההורים, נטולי ארגז כלים בעצמם, מוגבלים במידת השפעתם החיובית, על העתיד הכלכלי של הילדים.

מדינות רבות בעולם מבינות, שחינוך פיננסי הוא הכרח וחשוב להתחיל מגיל צעיר!

ועדיין, מספר המדינות שהשתתפו במבחן פיזה בנושא הפיננסי קטן מאוד. רק 20 מדינות וישויות כלכליות מתוך 79 שהשתתפו במבחן של הנושאים העיקריים (קריאה, מתמטיקה ומדעים). הקורונה והמשבר הכלכלי שבא בעקבותיה, העלו את המודעות לחשיבות ההתנהלות הכלכלית בכלל והחינוך הפיננסי, בפרט. את השינוי הרגשתי בפניות ממנהלות בתי ספר יסודי, שהתעניינו בתוכנית 'חינוך פיננסי ערכי', שאני מציעה, במסגרת מאגר התוכניות של משרד החינוך. התלמידים שהשתתפו במבחן PISA נדרשו להציג יכולות פיננסיות בהתייחס ל: * רמת הידע במושגים ונושאים פיננסיים. * מידת ההבנה של מושגים, כלים, הודעות, פעולות ומסמכים פיננסיים. * מידת ואופן השימוש בכלים פיננסיים ובטכנולוגיה הקשורה בפעולות פיננסיות. * היכולת לנתח מצבים כלכליים. * היכולת לקבל החלטה פיננסית שתטיב עמם. * הביטחון לפנות למומחים בתחומים, שאינם בקיאים בהם. את ממצאי מבחן PISA אפרסם בפוסט הבא. בינתיים אשתף אתכם ביכולות הפיננסיות שהפגינו ילדים בכיתות ג': * כסף מגיע מהסופר. * כסף קונה משפחה. * תרגיל בהשוואת מחירים התפרש כקסם. * תרגיל בקנייה בסופר התבצע ללא תכנון ובחוסר הבנה של דברים המשפיעים על עלות הקנייה.

מה שהיה מעודד בסדנאות, זה לראות את הסקרנות והצימאון לידע,

את ההפנמה של הדברים עד כדי הסקת מסקנות ושינוי התנהגות הצריכה, כך שתטיב איתם. עוד על חינוך פיננסי וממצאי מבחן PISA, בפוסט הבא. עדיין לא נרשמתם לבלוג? לא מאוחר. הירשמו ותיהנו מרעיונות נוספים לחינוך פיננסי ערכי לילדים וגם למבוגרים.

פיספסתם את חלק א' של הפוסט?

ליחצו על התמונה של פיזה =>

שתפו את הפוסט, שגם הורים נוספים ייחשפו לנתונים.

יש לכם שאלה? מוזמנים להגיב ממש כאן למטה.

חינוך פיננסי ערכי מתחיל מהבית!

ורד יהודה, רו"ח חינוך פיננסי ערכי לילדים ומבוגרים

052-4777752

מבזק חדשות: ספר ילדים "התגלית של גלית כסף לא גדל על עצים" מדריך לחינוך פיננסי